חודש: אפריל 2014

ז עשה מעשה ונעשה בגללו מלאכה שבודאי תיעשה בשביל אותו מעשה, אף על פי שלא נתכוין לה חייב. שהדבר ידוע שאי אפשר שלא תיעשה אותה מלאכה. כיצד, הרי שהיה צריך לראש עוף לשחק בו לקטן, וחתך ראשו בשבת, אף על פי שאין סוף מגמתו להריגת העוף בלבד, חייב. שהדבר ידוע שאי אפשר שיחתוך ראש החי ויחיה. אלא המות בא בשבילה. וכן כל כיו"ב. וזהו הנקרא "פסיק רישיה", על שם משל ראש העוף הנז'. והוא איסור גמור מן התורה. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד רכז]. ח לפיכך, מקרר חשמלי שיש בו מנורה חשמלית הנדלקת עם פתיחת המקרר, אסור לפותחו בשבת. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד רכט]. ט ואמנם אם רק על פי רוב תיעשה המלאכה, אבל אינו בודאי, אין זה בכלל פסיק רישיה. [ילקו"י שבת ה עמו' רכט. שהרי המחלוקת שבין ר' יהודה לר"ש בדבר שאינו מתכוין הוא בדין גרירה, ושם על פי רוב יעשה חריץ, אלמא דלדידן דנקטינן כר"ש אף שקרוב הדבר להיות כעין פסיק רישיה, הוי בגדר דבר שאינו מתכוין]. י דעת הרשב"א דמה שאסרה התורה פסיק רישיה, הוא דוקא כשבאותו מעשה אינו מתכוין ואינו עושה דבר היתר עמו, אבל אם באותו הפסיק רישיה עושה עמו דבר היתר ומתכוין גם לדבר ההיתר, אז אפי' בפסיק רישיה ומכוין ג"כ אליו מותר. וכגון בית שיש בו צבי, וסוגר הדלת גם כדי לשמור הבית, וגם כדי לצוד את הצבי, אינו בכלל פסיק רישיה, מאחר ומתכוין גם למלאכת ההיתר. ולדינא, אין להסתמך על סברת הרשב"א, אחר שרוב הראשונים חלקו עליו. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד רל. שו"ת יביע אומר חלק ד' חאו"ח סימן לה אות יב]. יא ספק פסיק רישיה מותר גם בספק לשעבר, ואינו אסור אלא בודאי פסיק רישיה. [והיינו באיסורי שבת] וכגון, תיבה שספק אם יש בה זבובים, מותר לסוגרה בשבת, דאף על פי שע"י סגירת התיבה אם יהיו שם זבובים הוא פסיק רישיה שיצודם, מכל מקום לא חשיב כהאי גוונא כפסיק רישיה. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד רלא. שו"ת יחוה דעת חלק א' עמוד קמג]. יב יש אומרים שהעושה פעולת היתר שכתוצאה ממנה נעשית מלאכת איסור, ולא ניחא ליה במלאכת האיסור, אף אם היא מלאכה האסורה מן התורה, מותר. דכל פסיק רישיה ולא ניחא ליה מותר. ויש חולקים. וכן עיקר לדינא. ומכל מקום אין האיסור בזה אלא מדרבנן. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד רלב. שו"ת יביע אומר חלק ד' חאו"ח סימן לג אות ב]. יג יש אומרים שכל האיסור בפסיק רישיה דניחא ליה, הוא דוקא אם מלאכת האיסור שתיעשה היא מן התורה, אבל אם המלאכה שתיעשה בודאי היא מדרבנן, מותר. ויש אומרים שאף אם הוא פסיק רישיה בדרבנן, אין להקל, דסוף סוף ניחא ליה בכך. וכן עיקר לדינא. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד רלג. שו"ת יביע אומר חלק ד' חאו"ח סימן לד, וח"ה או"ח סימן כח אות א']. יד אולם אם לא ניחא ליה במלאכת האיסור [האסורה מדרבנן], אף שהוא פסיק רישיה, כל שהאיסור מדרבנן דעת רוב הפוסקים דשרי, אחר שאינו מתכוין למלאכת האיסור. והוא הדין היכא דלא איכפת ליה. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד רלד]. טו לפיכך, מותר לפתוח דלת מקרר חשמלי בשבת [לאחר שהוציאו ממנו מערב שבת את המנורה הנדלקת עם פתיחת הדלת], בין כשהמנוע פועל בין כשהפסיק את פעולתו. שאף על פי שבפתיחת הדלת גורם בודאי להכנסת אויר חם למקרר, ובכך מזרז את פעילות המנוע של המקרר בשבת, מכל מקום מאחר והוא איסור מדרבנן, שהרי הוא בכלל גרמא האסור בשבת מדרבנן, וגם לא ניחא ליה במלאכת האיסור, מעיקר הדין שרי. והמחמיר שלא לפתוח את דלת הפריז'דר בשבת אלא בשעה שהמנוע פועל, ובייחוד כשעבר זמן רב מזמן שהפסיק את פעולתו, תבוא עליו ברכה. [ובנידון דידן גם הוי תרתי דרבנן]. [ילקוט יוסף שבת כרך ה' עמוד רלד].

ד דברים המותרים לעשותן בשבת, ובשעת עשייתן אפשר שתיעשה בגללן מלאכה, ואפשר שלא תיעשה, אם לא נתכוין לאותה מלאכה, הרי זה מותר. כיצד, גורר אדם מטה וכסא וספסל, וכיוצא בהן, ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ בקרקע בשעת גרירתן. וכן מהלך אדם על גבי עשבים בשבת, ובלבד שלא יתכוין לתולשן. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד רכד]. ה מה שאמרו גורר אדם מטה כסא וספסל ובלבד שלא יתכוין לעשות חריץ, הוא הדין במטה כסא וספסל גדולים, ואף על פי שעל פי רוב יעשה חריץ, מכל מקום כל שאין הדבר ודאי שיעשה חריץ, מותר. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד רכה]. ו יש אומרים דדבר שאינו מתכוין, ואינו פסיק רישיה, בשאר איסורין אסור. שרק לענין מלאכות שבת דבעינן מלאכת מחשבת פטרו דבר שאינו מתכוין. ויש אומרים דאף בשאר איסורין, כמו איסור לאו דכלאים, או איסור נטילת השער בנזיר, וכדומה, פסקינן הלכה כרבי שמעון דדבר שאינו מתכוין מותר. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד רכו].

א שביתה בשביעי ממלאכה מצות עשה היא, שנאמר [שמות כג, יב]: וביום השביעי תשבות. וכל העושה בו מלאכה ביטל מצות עשה לשבות ממלאכה ביום השבת. ועבר על לא תעשה שנאמר (שמות כ' י'): לא תעשה כל מלאכה. ומה הוא חייב על עשיית מלאכה, בזמן שבית המקדש קיים אם עשה ברצונו בזדון חייב כרת, ואם היו שם עדים והתראה נסקל. ואם עשה בשוגג חייב קרבן חטאת קבועה. ועל דברים האסורין משום שבות יש מהן שלוקין עליהן מכת מרדות, ויש מהן שאסור לכתחלה בלבד ואין לוקין עליהן כלל. [ילקוט יוסף שבת כרך ה' עמ' רכב]. ב לא אסרה תורה אלא מלאכת מחשבת. לפיכך העושה מלאכה האסורה בשבת שלא כדרך עשייתה בחול, אלא בשינוי וכלאחר יד, אינו חייב מן התורה, אלא מדרבנן. ולכן הכותב כלאחר יד, ברגלו בפיו ובמרפקו, פטור. וכן כל כיוצא בזה במלאכות שבת. [ילקו"י שם עמ' רכב]. ג נתכוין לעשות דבר המותר ועשה דבר אחר [האסור], כגון שנתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר, אינו חייב כלום. ויש אומרים דמתעסק בשבת אינו חשיב כלל כמעשה עבירה, ופטור ומותר לגמרי. ויש חולקים וסוברים דעל כל פנים חשיב כמעשה עבירה, רק שפטור מעבירה. ונפקא מינה לענין הנאה ממלאכת מתעסק בשבת. [ילקוט יוסף שבת כרך ה' עמוד רכג].

לז מותר ללמוד בשבת לאור מנורה שאפשר להדליק בה נרות נוספים. [ילקו"י שבת א עמ' שיח]. לח מנורת חשמל שאפשר להגביר בה את מדת האור, מותר ללמוד לאורה. [שם]. לט במקום שחולבים באמצעות חשמל, כיצד לנהוג בשבת, ראה לעיל סימן שה סעיף ט'. מ מאוורר המחובר לחשמל, מותר להפנותו לצד אחר. מא אסור לטלטל מנורת חשמל או תנור חימום, כשהם דולקים. מב מיחם שמשתמשים בו למים חמים, ראוי להחמיר שלא לטלטלו. מג מנורת חשמל שכבתה על ידי שעון-שבת, מותר להוריד את הכפתור כדי שלא תידלק, ונכון שיעשה תנאי מערב שבת. מד מותר לשאת בשבת שעון-יד המופעל על ידי מצבר. מה עברו והדליקו אור בשבת, אין ליהנות מהאור. מו מנורה הקבועה ברחובות שכאשר האדם מתקרב לידה היא נדלקת מאליה, לכתחלה יש להמתין עד שיעבור שם נכרי, ואז יעבור יחד עמו. ואם הוא בשעת בוקר מוקדמת, ואין לו דרך אחרת, יש שכתבו להקל לעבור משם, אף שעל ידי הליכתו גורם להדלקת המנורה. שהרי אין לו כוונה להדליק את המנורה, והוא פסיק רישיה, ולדעת הרשב"א פסיק רישיה כזה לא אסרה תורה [ראה ילקוט יוסף שבת כרך ה' עמוד רל], ויש מוסיפים שהוא גרמא וממילא אין איסורו אלא מדרבנן, והוה ליה פסיק רישיה בדרבנן דלא איכפת ליה. ויש חולקים בזה, שאין זה בכלל גרמא, אחר שדרכו בכך, וגם אין לסמוך על סברת הרשב"א, שרבים מהראשונים חלקו עליו. ולכן צ"ע אם אפשר להקל בספק איסור תורה בהדלקת מנורה בשבת. [ילקוט יוסף שבת ה עמ' רטז]. מז אם עברו וכיבו את החשמל שבחדר בשבת, מותר לישן בחדר זה. [ילקוט יוסף שבת ג עמ' עג]. מח אסור להיכנס בשבת לחדר שמיד עם כניסת האדם לחדר נדלקת מנורה או המזגן. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד ריט]. מט הדבר ברור שאסור ללכת לבית הכנסת בשבת בעגלת נכים המופעלת על ידי בטרייה. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד רכ]. נ מי שהוא כבד שמיעה מותר לו להשתמש במכשיר שמיעה בשבת [אף שהוא פועל על ידי בטרייה], ואין בזה לא משום מבעיר ולא משום מכבה, ובלבד שיהיה המכשיר מופעל ומוכן מערב שבת. ומותר אף לחזן ולקורא בתורה להשמיע קולם בבית הכנסת כשיש אחד מיחידי הקהל שמרכיב לאזניו מכונת שמיעה. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד רכ]. נא מותר להניח מכשיר אינטרקום דולק מערב שבת בחדר שהקטן ישן, למען יוכלו ההורים לשמוע את המתרחש אצל הקטן, ואם הוא בוכה יבואו אליו לטפל בו כראוי, ויעניקו לו די מחסורו אשר יחסר לו. ואף על פי שבדיבורו של האב הנכנס לחדר הוא מפעיל את האינטרקום אין בכך כלום. [ילקוט יוסף שבת כרך ה' עמוד תג]. נב אם כיון מערב שבת את השעון שבת לכבות בשעה מסויימת, ונמלך להשאירו דולק עד שעה מאוחרת, כיצד הדין, ראה בילקו"י שבת ג' סימן שיח הערה כה. נג אין לעמוד על גבי מאזניים כדי לראות את המשקל. וכל שכן שאין להקל בזה במאזנים חשמליים. [ילקוט יוסף שבת כרך ה' עמוד רכא].

כה תנור חשמלי המופעל מערב שבת, ויש בתוכו גוף חימום הפועל בדרגת חום קבועה, מה דינו לענין שהייה וחזרה, ראה לעיל סימן רנג סעיף ה'. כו אמירה לגוי להדליק תנור חימום בשבת ראה לעיל סימן רמד-שז, סעיף פב, צד. כז שימוש בשבת בסדין חשמלי ראה לעיל סימן שיד. כח מי ששכח לכבות את הבוילר, כיצד ינהג ראה לעיל סימן רמד, ושז סעיף מה. כט דלת חשמלית הנפתחת על ידי עין אלקטרונית, יזהר שלא יתקרב לדלת. ל מי שנקלע למלון שחדריו נפתחים באמצעות עין אלקטרונית, או כרטיס אלקטרוני, ואינו יכול לצאת מהחדר, יקרא לגוי שיוציא הפיוזים, וראה לעיל סימן רעו סעיף ז'. לא דלת הנפתחת על ידי לחצן חשמלי המופעל ע"י שומר גוי, ראה לעיל סימן רעו סעיף ח'. לב נכרי שהדליק את האור בחדר המדרגות לצורך הישראל, ראה לעיל סימן רעו סעיף יא. לג המתגורר בבית שיש בו שכנים חילוניים, והדליקו את האור בחדר המדרגות, מותר לעלות במדרגות, אך יעלה לאט. וראה לעיל סימן שיח דין הנאה מחשמל בשבת, סעיף לד. לד דלת חשמלית הנפתחת על ידי עין אלקטרונית, ונכרי פתח את הדלת עבור ישראל, אם יכול להכנס לבנין דרך צדדית, אפשר להקל לו להכנס לבנין. וראה לעיל סימן רעו. לה מי שהתקרב בשבת לדלת הנפתחת על ידי עין אלקטרונית, ועשה כן מחוסר ידיעה, בדיעבד יכול להכנס לאותו חדר, שיש אומרים שאין זה אלא כמבריח ארי, או כגרמא, ואף שיש לפקפק בטעם של גרמא, מכל מקום בדיעבד יכול להכנס, וראה לעיל סי' שיח סעיף כט. לו מערכת אזעקה של חנות או של רכב שנתקלקלה והתחילה לפעול בשבת, כיצד לנהוג, ראה לעיל סימן שז סעיף נט.

כ מעיקר הדין מותר לפתוח את דלת המקרר החשמלי [פריז'ידר] בשבת, בין כשהמנוע פועל בין כשהפסיק את פעולתו. והמחמיר שלא לפתוח את דלת הפריז'ידר בשבת אלא בשעה שהמנוע פועל, תבא עליו ברכה. ובייחוד כשעבר זמן רב, כרבע שעה מזמן שהפסיק את פעולתו, [שאז קרוב לודאי שיפעל מיד עם פתיחתו, והוא פסיק רישיה בלי גרמא]. וברור שצריכים להוציא מערב שבת את המנורה הנדלקת עם פתיחת המקרר. [ילקוט יוסף שבת כרך ה' עמוד רא. שו"ת יביע אומר חלק א סימן כא]. כא מותר להשתמש בשבת במיתקן חשמלי למים קרים, אף בשעה שהמנוע פסק, והמחמיר להשתמש בו רק בשעה שהמנוע פועל תבא עליו ברכה. [ילקוט יוסף שבת כרך ה' עמוד רג]. כב אם פתחו את דלת המקרר בשבת, והמנורה נדלקה, כיצד ינהג, ראה בסימן שז סעיף כט. כג מקרר-חשמלי [סגור] ששכחו להסיר ממנו את המנורה, ואי אפשר ליקח משם את המאכלים, כיצד ינהג, ראה לעיל סימן שז סעיף מט. כד ישראל מחלל שבת שעבר ופתח את המקרר בשבת לצורך עצמו, מותר לישראל אחר להוציא משם מאכלים, וראה לעיל סימן שז סעיף נ'.

טו אסור להדליק מערב שבת רמקול, כדי לדבר בו בשבת. וראה לעיל סימן רנב סעיף יא. טז וכן אסור לכוין טייפ ע"י שעון שבת, בכדי להקליט בשבת. וראה לעיל סימן רנב סעיף ט. יז אסור לשמוע רדיו בשבת, אף אם הוכן מערב שבת ע"י שעון. וראה לעיל סימן רנב סע' ט'. יח מי שיש לו שכן המדליק רדיו בשבת, אין לו להטות אוזן לשמוע חדשות מהרדיו. אבל אינו חייב לצאת מהחדר. וראה לעיל סימן רנב סעיף ט'. יט אין ליתן סרט למכשיר הסרטה מערב שבת, ולהפעילו בשבת באמצעות שעון. וראה בסימן רנב סעיף ט'.

יא אסור להשתמש בטלפון בשבת וביום טוב. ולצורך חולה שאין בו סכנה יש להקל באופן שהגבהת השפופרת והחזרתה תיעשנה על ידי גוי. ואם הדבר ברור שלא נדלקת נורה במרכזיה בעת הרמת השפופרת, יש להקל לצורך חולה שאין בו סכנה. [ילקוט יוסף שבת ה' עמוד קצה, ותב]. יב טוב לנתק את הטלפון קודם כניסת השבת. אך אין זה מעיקר הדין. [ילקו"י שבת ה' עמוד קצו]. יג מותר להשתמש בשבת במכשיר הטלפון המיוחד שפותח על ידי מכון צומת, הפועל בדרך גרמא, ובלבד שיהיה לצורך רפואה ובטחון. [ילקוט יוסף שבת כרך ה' עמוד קצז, ועמוד תג]. יד טלפון המחובר לו מכשיר הקלטה, היאך ינהג בשבת, ראה לעיל סימן רנב סעיף ז'.

ח מעלית אוטומטית, שעולה ויורדת ללא מגע יד, ונפתחת וננעלת ליד כל קומה, מעיקר הדין מותר להשתמש בה בשבת, בין לעלות בה ובין לרדת. ובפרט במקום צורך, כגון זקן או חולה, או יולדת או אשה עם עגלת תאומים וכדומה, אך יזהרו שלא יכנסו למעלית בעת שהדלת נסגרת, שאז מפעילים מעגל חשמלי הגורם שוב לפתיחת המעלית. ומכל מקום במקום שאפשר נכון להחמיר לגבי ירידה, שלא לרדת במעלית אוטומטית. [ילקוט יוסף שבת ה' עמוד קצב]. ט הנתקע במעלית סמוך לכניסת השבת, ונכנסה השבת, אם יש חשש סכנה מותר לחלל שבת, ואם אין חשש סכנה יקרא לגוי שיחלצהו באופן שיעשה מלאכות דרבנן, או דרך קלקול. י מדרגות נעות הפועלות באופן אוטומטי דינם כדין מעלית אוטומטית, ומעיקר הדין מותר לעלות ולרדת בהם בשבת, אך היכא דאפשר נכון להחמיר שלא השתמש בהם. ומדרגות נעות הפועלות מיד עם התקרב האדם אל המשטח שלידם, אסור לעלות בהם בשבת, שהרי מפעיל את החשמל עם התקרבותו למשטח.

א דעת רוב האחרונים שיש בהדלקת החשמל בשבת חיוב מן התורה משום מבעיר, ואף שיש מי שרצה לומר שאין בזה איסור אלא מדרבנן, אין זה נכון לדינא, ואין לצרף דעה זו אפילו לסניף, כי כבר עלתה הסכמת כל אחרוני דורינו שהדלקת חשמל בשבת, היא איסור מן התורה. ואין חילוק בזה בין מנורת חשמל, לפלורוסנט או פנס הפועל באמצעות בטרייה. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד קפו]. ב גם הפעלת טרנזיסטור אסורה בשבת, אף אם אין בה מנורה, שכמה גופי עבירה קשורים בזה. [ילקוט יוסף שבת כרך ה עמוד קצ בהערה]. ג דעת הגאון החזון איש שבהדלקת חשמל בשבת יש ג' איסורים, מבעיר, מבשל [את חוט הלהב שבמנורה], ובונה. ובכיבוי חשמל בשבת יש חיוב דאורייתא של סותר. אך דעת כמה מגדולי אחרוני דורינו שאין בזה איסור בונה וסותר. [הגרצ"פ פראנק, הגרש"ז אויערבאך, הגר"ע עטייה, ועוד]. ונפקא מינה להדלקת מאורר שאין בו מנורה בשבת, ויוצאים ממנו רק ניצוצות קטנות, שלדעת החזון איש יש בדבר איסור תורה משם בונה, שיוצר מעגל חשמלי בהדלקת המאוורר, ולדעת החולקים אין בזה איסור בונה מן התורה, והאיסור הוא מדברי סופרים משום הדלקת הניצוץ הפורח באויר. [ילקו"י שבת ה' עמוד קפו, ועמוד ת' וראה בשו"ת יביע אומר ח"א חאו"ח סי' יא אות יא, וח"ג סי' ל' אות ד', וח"ט או"ח סי' קח אות קפה. ומה שכתבנו גבי הדלקת ניצוץ, ראה בשו"ת בשמים ראש סי' קצד, ובאנציקלופדיה תלמודית חלק יח עמוד תרנ]. ד כשיש חולה שיש בו סכנה והוצרכו להדלקת אור בשבת, יש אומרים שיש להעדיף באופן כזה להדליק מנורה פלורוסנטית, מאשר מנורה רגילה. מאחר שבמנורה רגילה יש חוט להב המתחמם על ידי הזרם, ויש בזה איסור מבעיר, מבשל, ולהחזון איש גם בונה. אולם למעשה הדלקת מנורה פלורוסנטית חמורה יותר, שיש בה ג' הבערות, ולדידן שאין אנו חוששין לסברת החזון איש, בהדלקת מנורה יש פחות איסורים מאשר הדלקת פלורוסנט. [ילקוט יוסף שבת ה' עמוד קצ. אנציקלופדיה תלמודות חלק יח ערך חשמל, עמ' תשכג]. ה אסור לבשל בשבת גם במיקרו גל, אף אם ניתקו ממנו את המנורה, או שפועל על ידי שעון שבת. ויש אומרים שעצם הבישול במיקרו גל אין בו איסור מבשל מן התורה, ויש חולקים ואומרים שכל דבר שטמון בו כח לבשל, והוא דרך בישול, אסור מן התורה. ועל כל פנים מדרבנן מיהא אסור לבשל בשבת גם במיקרו גל שאין בו מנורה. [ילקוט יוסף שבת ג' עמוד קנ]. ו כיבוי החשמל בשבת אסור מדברי סופרים. ואף מאוורר חשמלי או מזגן שאין בו מנורה חשמלית, וכן טרנזיסטור, אסור לכבותם בשבת, שכל הפעלת כח חשמלי, הפעלתו או כיבויו, גורם להוצאת ניצוץ הפורח באויר, שאסור על כל פנים מדרבנן, אף שלא גרם לשלהבת או גחלת. והדלקת מזגן בשבת כשאין בה מנורת בקרה, אסורה מדרבנן. [ילקוט יוסף שבת כרך ה' עמוד קצא, ובמהדורת תשס"ד עמוד תו]. ז מה שהציבו מצלמות בעיר העתיקה בירושלים, ברחובות המוליכים אל הכותל המערבי, שמצויים שם גויים רבים, בכדי שיוכלו לזהות את העוברים ושבים, על מנת לאבטח את הבאים להתפלל בכותל המערבי, והמצלמה פועלת באופן אוטומטי במשך כל שעות היום, לצלם את מה שנראה ברחוב, מותר ללכת בשבת ברחובות אלה, אחר שההולך שם אינו מתכוין להצטלם כלל. [ילקוט יוסף שבת ה' עמוד תא. על פי המבואר בשו"ת יביע אומר חלק ט' סימן לה].