א ימים שבין הראשון והשביעי של פסח, וימים שבין הראשון של חג הסוכות לשמיני עצרת נקראים חול המועד, ובתורה נקראו בשם מקראי קודש. וכן אנו מזכירים אותם בתפלת המוספין. וכולן אסורים בעשיית מלאכה. וכן ראוי לכבד את ימי חול המועד בכסות נקיה, ומצות עשה מן התורה לשמוח בחול המועד, באכילת בשר [בהמה] ושתיית יין, ולשמח הנשים בבגדי צבעונין ותכשיטין. וכן יש לכבדן במאכל ובמשתה. ולכתחלה טוב לאכול פת בסעודת הלילה ובסעודת היום של חול המועד. [ילקוט יוסף על מועדים עמוד תקב]. ב מצוה להרבות בהם בלימוד התורה, כי פקודי ה' ישרים משמחי לב. ואסורים הם בעשיית מלאכה, כדי שלא יהיו כשאר ימי החול שאין בהן קדושה כלל. [חזון עובדיה על הלכות יום טוב]. ג יש אומרים שאיסור עשיית מלאכה בחול המועד הוא מן התורה. ויש אומרים דאיסורו מדרבנן, ויש שמטילים פשרה בין הסברות הנ"ל, שעיקר איסור מלאכה בחול המועד מדאורייתא, כשאין המלאכה לצורך המועד ואינו דבר האבד, וכשהיא לצורך המועד מותרת מן התורה אפילו על ידי אומן, ובדבר האבד מותר אפילו על ידי טירחא יתירה, וחכמים אסרו קצת במלאכות אלו כמו שיתבאר להלן. ולענין הלכה הואיל ורבו הפוסקים שסוברים בהדיא שמלאכת חול המועד איסורה רק מדברי סופרים, וכן דעת מרן השלחן ערוך, יש לסמוך עליהם להקל בדרבנן במקום מחלוקת פוסקים וכדומה. וככל ספיקא דרבנן דהוי לקולא. [ילקוט יוסף על המועדים עמוד תקד]. ד ודע שאיסור תחומין אפילו די"ב מיל אינו נוהג בחול המועד כלל. [כדאיתא במ"ק (יב.) ובארחות חיים (הל' חוה"מ אות ד. דף צא ע"א)]. וכן איסור הוצאה מרשות לרשות אינו נוהג בחול המועד (המאירי מו"ק יח: ד"ה אין כותבין). ה אין איסור שביתת בהמתו נוהג בחול המועד, וכן אין נוהג איסור מחמר בחול המועד. [הנה המשנה ברורה בביאור הלכה (סי' תקלו) בד"ה ומותר לרכוב, כתב לפלפל אם יש דין מחמר ושביתת בהמתו בחול המועד, והתיר מכח ספק ספיקא. ע"ש. ובאמת שהדבר מפורש בארחות חיים (הל' יו"ט אות ה, דף פד ע"ג) ששביתת בהמתו ומחמר בחוה"מ ודאי דשרי. וכ"ה בכל בו (סי' נח), והובא בב"י (סי' תצה). וכן מצאתי בספר המכתם (סוף מו"ק, בתשובה עמ' שמט) שכתב, שלא מצאנו איסור שביתת בהמה בחוה"מ. ע"ש. וכן עיקר להתיר]. ו איתא בירושלמי (פ"ב דמועד קטן ה"ג), אמר ר' אבא בר ממל, אילו היה לי מי שימנה עמי הייתי מתיר לעשות מלאכה בחול המועד, כי כלום אסרו לעשות מלאכה בחול המועד אלא כדי שיהיו אוכלים ושותים "ועוסקים בתורה", והם אוכלים ושותים ופוחזים. ע"כ. [ולהסוברים שמלאכת חול המועד מן התורה, כוונתו להתיר מקח וממכר וכיו"ב שהם רק מדרבנן]. ומכאן נראה שיש איסור גדול בשחוק וקלות ראש בחול המועד יותר מעשיית מלאכה בו, שכל כוונת התורה בנתינת המועדות להדבק בה' בתורתו ובמצותיו. [ילקוט יוסף מועדים עמ' תקה].
קטגוריות