א ראוי ונכון להחמיר בקידוש ליל יום טוב כקידוש של ליל שבת, שהוא מן התורה, שפוסקים רבים סבירא להו שהקידוש בליל יום טוב הוא מן התורה, כמו הקידוש בליל שבת. [שו"ת חזון עובדיה חלק א' סימן ב]. ב כבר פשט המנהג בכל תפוצות ישראל לעשות קידושא רבא בשחרית, ביום טוב, כמו שעושים בשבת. ואין לשנות. [יחוה דעת חלק א' סימן כ]. ג הנוהגים לברך בקידוש היום ביום טוב, [של פסח] ברכת אשר בחר בנו מכל עם וכו', עליהם לבטל מנהגם, ויש ללמדם שלא לברך בקידוש היום אלא ברכת הגפן בלבד, ואינם רשאים להוסיף דבר על ברכה זו. [יחוה דעת חלק א' סימן כ]. ד העיקר לדינא להחמיר שלא לטעום כלום קודם הקידוש בבוקר ביום טוב, וכל שכן שיש להחמיר בזה בליל יום טוב. [יביע אומר חלק ב' סימן יט סק"ד-ח. חזון עובדיה חלק א' סימן ב]. ה בן ארץ ישראל הנמצא בחוץ לארץ ודעתו לחזור, אינו רשאי לקדש לבני חוץ לארץ בליל יום טוב שני של גלויות, וגם אינו רשאי לברך על ההלל להוציא ידי חובתו את בני חוץ לארץ. ויש לחוש בזה לאיסור ברכה לבטלה. [חזון עובדיה על הלכות יום טוב עמוד קטז] ו מצות יום טוב לחלקו חציו לבית המדרש וחציו לאכילה ושתיה. ואל יצמצם בהוצאות יום טוב, וצריך לכבדו ולענגו כמו בשבת. וחייב לבצוע על ב' ככרות. ובגדי יום טוב יהיו יותר טובים משל שבת. ולא נהגו לעשות בו סעודה שלישית. ועל הרבנים להזהיר שלא יתערבו נשים ואנשים בשמחת יום טוב, שמא יבואו לידי עבירה. [חזון עובדיה על יום טוב תשס"ג, עמוד צ] ז חייב אדם לאכול פת ביום טוב בלילה וביום, [ומכל מקום אין להקפיד אם אוכל הפת עם לפתן או דבש ומיני מתיקה]. ולכן אם שכח בברכת המזון לומר יעלה ויבוא, אם נזכר כשאמר ברוך אתה ה' לפני שיחתום בונה ירושלים, יסיים למדני חוקיך, שייראה כאומר פסוק, ויחזור לומר יעלה ויבוא. ואם נזכר לאחר שסיים "בונה ירושלים", יאמר שם בשם ומלכות נוסח ברכה זו: ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לששון ולשמחה, את יום חג [פלוני] הזה, את יום טוב מקרא קודש הזה, ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים. ואם התחיל ברכת הטוב והמטיב בהזכרת שם ומלכות, ונזכר שלא אמר יעלה ויבוא מיד לאחר שאמר ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם, יסיים: אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל וכו'. ואם לא נזכר עד שהתחיל בגוף הברכה: לעד האל אבינו מלכנו וכו', בכל יום טוב [יום א' דפסח ביום, שביעי של פסח, חג שבועות, יום א' דסוכות בבוקר, שמיני עצרת] שוב אינו חוזר, ויסיים ברכת הטוב והמטיב. ומכל מקום העושה כדעת מרן וחוזר בכל יום טוב להזכיר יעלה ויבוא, אין מזניחין אותו, אבל לכתחלה יש להורות שלא לחזור. ובליל יום טוב ראשון של פסח וליל ראשון של סוכות צריך לחזור לראש ברכת המזון, כששכח יעלה ויבוא, ונזכר בסוף ברכת המזון, הואיל ומצוה מן התורה לאכול כזית מצה בליל פסח וכזית דגן בליל סוכות. ובליל פסח אין חילוק בין איש שטעה לבין אשה שטעתה בזה, אבל בליל סוכות אם שכחה האשה לומר יעלה ויבוא בברכת המזון, אינה חוזרת. ואם חל יום טוב בשבת, ושכח גם רצה והחליצנו וגם יעלה ויבוא, וחתם כבר ברכת בונה ירושלים, כולל שבת ויום טוב בברכת אשר נתן ימים טובים ושבתות למנוחה וכו' באמצע הברכה ובחתימה. [ילקוט יוסף על הלכות השכמת הבוקר מהדורת תשס"ד עמוד ש'. על פי המבואר בשו"ת יביע אומר חלק ו' סימן כח סק"ז. ויחוה דעת חלק ה סימן לו]. ח מי שלא הבדיל במוצאי יום טוב, יש לו תשלומין ויכול להבדיל גם במוצאי יום אסרו חג. וכן בן ארץ ישראל הנמצא בחוץ לארץ ודעתו לחזור, ולא השיג יין להבדלה במוצאי יום טוב, יש לו תשלומין ויבדיל במוצאי יום טוב שני של גלויות. [שו"ת יביע אומר חלק ז' סימן מז].
קטגוריות