קטגוריות
הלכות תפילה

סימן קיח – דיני ברכת השיבה


א בברכת השיבה שופטינו יש לחתום בכל השנה מלך אוהב צדקה ומשפט. ומראש השנה ועד יום הכפורים יש לחתום המלך המשפט. וכבר נתבאר לעיל [סימן קז] שהטועה בתפלתו בעשרת ימי תשובה וחתם מלך אוהב וכו', אם נזכר תוך כדי דיבור, דהיינו שיעור ג' תיבות שלום עליך רבי, יסיים מיד המלך המשפט. ואם נזכר אחר שיעור כדי דיבור, יחזור לברכת השיבה, וימשיך משם והלאה על הסדר. ואפילו אם נזכר בברכות שלאחר מכן, או באלהי נצור, יחזור לברכת השיבה, וימשיך על הסדר. ואם לא נזכר עד שאמר הפסוק יהיו לרצון האחרון, אף שלא עקר רגליו יחזור לראש התפלה. ונכון שיעשה תנאי של נדבה קודם שיחזור. [שארית יוסף חלק ג עמוד קו. ילקוט יוסף מהדורת תשס"ד, תפלה כרך ב, סימן קיח הערה א, עמוד קה]. ב אם שכח לומר זכרנו לחיים בעשי"ת וחתם בא"י מגן אברהם, נראה שאע"פ שעדיין לא התחיל "אתה גבור", אינו רשאי לומר זכרנו לחיים בין הברכות, דהוי הפסק, דלא עדיף ממי ששכח יעלה ויבא בליל ר"ח, דקי"ל שאינו חוזר, ואפילו אם נזכר קודם מודים, אינו אומר יעלה ויבא שם, אף דבשחרית ומנחה דקי"ל שמחזירים אותו, אם נזכר קודם מודים, אומר שם יעלה ויבא בלי חתימה ואח"כ ממשיך מודים, מ"מ יש חילוק בזה בין דברים שמחזירים אותו, שרשאי לאומרם אחר חתימת הברכה, כל שלא התחיל בברכה שלאחריה, לבין דברים שאין מחזירים אותו. [ילקוט יוסף מהדורת תשס"ד, תפלה כרך ב, סימן קיח הערה ב, עמוד קי].