קטגוריות
נישואין ושידוכים

פרק ה' – כתיבת הכתובה

פרק ה' – כתיבת הכתובה

 

א קודם סידור הקידושין כותבים את הכתובה. ונכון לכתוב בתחלה את ההעתק של הכתובה, ואחר כך כותבים את הכתובה עצמה, כדי שלא יטעה בכתיבת הכתובה. ועל הרב מסדר הקידושין לדקדק היטב בכתיבת הכתובה, שלא יטעה בה, וכל מי שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהיה לו עסק עמהם. ואמנם לענין סידור קידושין אין צריך שהרב מסדר הקידושין יהיה למדן גדול, ודי שידע ההלכה בענינים אלה. [חופה וקידושין עמוד קיב]

 

ב יש להדר לכתחלה שלא תהיה שום מחיקה בכתובה, שמקלקל יופי מראיתה, והוא גם לסימן טוב. ואמנם אין לעשות טורח צבור כדי להביא כתובה אחרת, אם אירע שהוצרכו למחוק בה. [חופה וקידושין עמוד קיד]

 

ג מותר לצייר על הכתובה כל מיני צורות, וכן המנהג פשוט, אך לא יצייר צורת החתן והכלה. [חופה וקידושין עמוד קטו]

 

ד על מסדר הקידושין לברר היטב את שם החתן והכלה, שלכתחלה יש לדקדק בכתיבת השמות בכתובה כמו בגט. ואם הרוב קוראים לחתן או לכלה בשמם הרגיל, אין צריך לכתוב בכתובה את שם הכינוי שאין הכל מכירים אותו. ויש שכותבים את שם הכינוי הנפוץ בסוגריים, ואין מנהגינו כן. ומי שחלה והוסיפו לו שם, שאם הרוב קוראים לחתן או לכלה בשם המקורי, ומקצת אנשים שמעו על השם החדש שהוסיפו לה או לו בחולי, אף אם הם חותמים בשני השמות אין צריך לכתוב את שני השמות. ובן מאומץ, אם אין יודעים שהוא מאומץ, או שהוא מתבייש מכך, או שיש צורך מיוחד שלא לפרסם הדבר, מותר לקרוא לו בשם המאמץ. או שיכתבו שם החתן בלבד [ונכון עם שם המשפחה]. ומי שהוא בן לאב נכרי, יכתבו את שם אמו, כמו בשתוקי. וגר שאימצוהו שומרי תורה ומצוות, יכתבו בכתובה שם המאמץ ולא בן אברהם אבינו. [חופה וקידושין עמוד קטו]

 

ה מנהג הספרדים לכתוב בכתובה תוארים על החתן והכלה, כגון: החתן היקר, חמד בחורים, מוכתר במדות, או השקדן בתורה וכו', עם הכלה המהוללה כלילת יופי ויעלת חן וכו'. [חופה וקידושין עמוד קיח]

 

ו כותבים גם את שם ההורים, ואם אין יודעים את שם ההורים, כותבים את השמות של החתן והכלה לבד, ויש אומרים שבאופן כזה נכון שיכתבו לבסוף, או מעבר לדף, הסיבה שהשמיטו שמות ההורים. [חופה וקידושין עמוד קיח]

 

ז אם האב בחיים כותבים שליט"א, או נ"י, או נר"ו. ואם טעה וכתב על אבי החתן שליט"א או נ"י, והתברר שאבי החתן כבר נפטר, יש לגרד בסכין את התיבה שליט"א או נ"י, ויכתוב ז"ל. ואין צריך לחתום ליד התיקון. [חופה וקידושין עמוד קיח]

 

ח  אחר שכתבו פלוני בן פלוני כותבים התואר, כמו הכהן הלוי אם הם כהנים או לויים. ואם לא כתב הכהן או הלוי הכתובה כשרה. [חופה וקידושין עמוד קיט]

 

ט נהגו להוסיף גם את שם המשפחה. ויש שכותבים באופן כזה, החתן אליהו בן אריה למשפחת חיים. אך מנהגינו לכתוב אליהו בן אריה חיים, בלי תיבת למשפחת. ואין זה לעיכובא. אך בכלה בזיווג שני לא כותבים את שם המשפחה. [חופה וקידושין עמוד קיט]

 

י יש שמקפידים שלא לכתוב ראשי תיבות בכתובה, אך בתיבות שאי אפשר לטעות בהם, כגון מוהר"ר אין קפידא כלל. ויש שכותבים בראש הכתובה ב"ה, ואין בזה כל קפידא. [חופה וקידושין עמוד קיט]

 

יא אם החתן ספרדי יש להקפיד לכתוב כתובה ספרדית. ולכן מה שיש נוהגים לכתוב גם בכתובה של הספרדים כסף זוזי דחזו ליכי "מדאורייתא" הוא מנהג בטעות, וראוי ונכון לבטלו, וצריך לכתוב דחזו ליכי בלבד. ואם אין כתובה אחרת, יש למחוק תיבת "מדאורייתא". [חופה וקידושין עמוד קכ. יביע אומר ח"ג אהע"ז סימן יב. וסימן טז אות כט. וסימן יב אות ה]

 

יב יש נוהגים שהעדים חותמים על הכתובה קודם הקידושין, אך מנהגינו שחותמים תחת החופה, לאחר הקריאה. [חופה וקידושין עמוד קכא]