א מותר לדוך תבלין ביום טוב כדרכן, שהרי אם ידוך אותם מערב יום טוב יפוג טעמם, אבל מלח אינו נדוך ביום טוב אלא אם כן היטה המכתשת בכדי שישנה ממנהגו בחול, שהרי אין המלח שנדוך מאתמול מפיג טעם. ואין שוחקים פלפלין בריחים שלהם, שדומה למעשה חול, אלא ידוכן כדרכו במדוכה אפילו בלא שישנה במדוכה. [ילקו"י מועדים עמ' תעא]. ב מותר לדוך הקפה במדוכה בלי שינוי ביום טוב, מפני שהקפה מפיג טעם ודינו כתבלין, ונחלקו האחרונים אם מותר לשחוק הקפה בריחים שלהם, והעיקר להתיר בריחים קטנות המצויות אצל בעלי בתים, אך לא בריחים גדולות של בעלי הטחנות לתעשיית הקפה. והמחמיר לכותשו במכתשת, תבוא עליו ברכה. [יביע אומר ח"ג חלק אורח חיים סי' כג סקי"ז]. ג אף על פי שיש אומרים שהטוחן קפה בריחים גדולות המצויות אצל בעלי הטחנות, חייב משום טוחן, במקום צורך גדול, כגון שכואב לו הראש, מותר לומר לגוי לטחון לו קפה בריחים שלהם. [שו"ת יביע אומר חלק ג' סימן כג סקי"ז]. ד מותר לדוך מצה ביום טוב בלי שינוי. [רמ"א בשם מהרי"ל ס"ג. מהריק"ש. נהר מצרים דף לד]. ומותר לחתוך ירק דק דק לצורך יום טוב, אפילו בלא שינוי. [רשב"א בעבודת הקודש. משנ"ב סי' תקד ס"ק יט. כה"ח סי' תקד ס"ק לב]. והיינו אפילו עושה כן על מנת שלא לאכול לאלתר, שאם עושה על מנת לאכול לאלתר אפי' בשבת מותר. [כמ"ש הרשב"א בתשו' סימן עה, וכ"פ מרן בב"י סי' שכא. חזון עובדיה על הלכות יום טוב עמוד עא]. ה מותר למדוד תבלין לפני נתינתן לקדרת הבישול בכדי שלא יקדיח תבשילו, והוא הדין למלח. [סימן קנח ס"ד]. אבל אין מודדין אורז כדי לבשל ביום טוב, אלא יקח באומד הדעת. [סי' תקו ס"א לענין קמח]. ומותר לקחת מן האורז בכלי, כדי למדוד הכמות שרוצה לבשל ביום טוב, ובלבד שאינו מקפיד על המדה בדיוק. ומכל שכן שיש להתיר בזה כשלוקח מן האורז בכוס, שאינו כלי המיוחד למדה. [ילקו"י מועדים. חזון עובדיה על הלכות יום טוב, עמוד עג] ו ישראל הלוקח בשר מחבירו ביום טוב, וישלם לו אחר יום טוב, מותר לומר לגוי שישקול לו הבשר, ואף מותר לרמוז לגוי, והגוי יכתוב הדברים ביום טוב, כדי שיזכרו כמה צריך לשלם. ודוקא כשהגוי כותב בכתב לועזי, אבל בכתב עברי שלנו אין להתיר. [חזון עובדיה שם]. ז אסור לשקול בשר בביתו לדעת כמה יבשל, ואפילו אינו שוקל במשקל הרגיל אלא שוקל לעומתו כף או סכין אסור. [סי' תק ס"ב]. אבל אם שוקל לצורך מצוה כגון שרוצה לשקול הכזיתות של המצה והמרור בליל פסח וכדומה, יש להתיר לשקול ביום טוב. [ילקוט יוסף מועדים עמוד תעא. שו"ת יחוה דעת ח"א ס"ס טז]. ח מי שיש לו מיחוש באחד מאיבריו ביום טוב, מותר ליטול גלולה או לשתות סמים מרים לרפואתו, אפילו ביום טוב ראשון. ומותר לאכול ולשתות ביום טוב לרפואה אוכלים ומשקים שאינם מאכל בריאים. אבל אין להתיר לעשות ביום טוב לצורך רפואה, מלאכה דאורייתא שלא הותרה לצורך אוכל נפש. [ילקוט יוסף שבת כרך ד' עמוד קלח].
קטגוריות