א אסור להתרחץ בשבת במים חמים כל גופו, אפילו אם רוחץ אבר אבר לבדו, ואפילו אם הוחמו מערב-שבת. וכן אסור להתרחץ במים שהוחמו מאליהם בשבת על ידי ה"דוד שמש". וגם אם אינו רוחץ את כל גופו, אלא רק את רובו, גם כן אסור, דרוב הגוף נחשב כרוחץ את כל הגוף ואסור. ואפילו אם המים פושרים אין להתרחץ בהם בשבת. ואין הבדל בין אם נכנס לאמבטיה מלאה מים חמים, לבין אם עומד מתחת למקלחת של מים חמים. ואולם מקצת גופו כגון פניו ידיו ורגליו, מותר לרחוץ בחמין בשבת, וראה להלן סעיף ג'. [ילקו"י שבת כרך ד' סימן שכו, עמוד נה]. ב מותר להתרחץ ביום טוב בבית, הן באמבטיה והן במקלחת, אף במים חמים, ואפילו כל גופו. וכל זה דוקא במים שהוחמו מערב יום טוב, אבל אין לחמם מים ביום טוב לצורך רחיצה זו. ובבית מרחץ אסור להתרחץ אף במים שהוחמו מערב יום טוב. ואם רוצה לרחוץ פניו ידיו ורגליו בלבד, מותר אף לחמם מים ביום טוב לצורך זה, דזו הנאה השוה לכל נפש. [שם עמוד נח]. ג מים שהוחמו מאליהם על ידי דוד שמש, מותר להתקלח בהם כל גופו ביום טוב, באמבטיה פרטית שבבית, שדינם כמים שהוחמו מערב יום טוב, אחר שהוחמו מאליהם. ובלבד שיכול להזהר שלא יבוא לידי סחיטת המים שבשערות, או סחיטת המגבת. ג/ב. מים שהוחמו על ידי גוי בשבת לצורך עצמו, מותר לרחוץ בהם פניו ידיו ורגליו בשבת, או לשטוף בהם כלים, כיון שהוחמו בהיתר. [ילקו"י שבת ד' עמ' תה בהערה. שוב יצא לאור חזון עובדיה על הלכות יום טוב, וזכינו לכוין לדעתו]. ד מותר להתקלח בשבת במים צוננים, ואפילו כל גופו, ובלבד שיזהר שלא יבא לידי סחיטת השער והמגבת. ולפיכך נכון שימתין מעט קודם שיתנגב במגבת, כדי שינטפו המים מעליו, וינגב בנחת. וכן לא יסחוט את המים שבשער הראש והזקן. והאשכנזים נוהגים שלא להתרחץ בשבת אף במים צוננים שבנהרות, וכיוצא, ובכלל זה נהגו להמנע גם מרחיצה באמבטיה או במקלחת. אולם במקום שיש צער מהחום או מזיעה מרובה, יש להקל גם לאשכנזים להתקלח בשבת במים צוננים, ובלבד שיזהרו מסחיטה בשער ובמגבת. [ילקוט יוסף שבת כרך ד' עמוד ס]. ה מותר להשתמש בשבת במים חמים מה "דוד שמש" לרחיצת פניו ידיו ורגליו, או לשטיפת כלים וכדומה, אפילו אם המים הוחמו בעצם יום השבת. ואפילו אם המים חמים כדי שהיד סולדת בהם. והמחמיר על עצמו תבא עליו ברכה. אולם אין להשתמש בשבת במים חמים שהוחמו על ידי בוילר חשמלי, אם הם חמים בחום שהיד סולדת בהם. אבל אם המים פושרים שאין היד סולדת בהם, או שסגר את ברז המים הקרים, באופן שעם פתיחת ברז המים החמים אין נכנסים מים צוננים לדוד, מותר להשתמש בהם בשבת לרחיצת פניו ידיו ורגליו. [ילקוט יוסף שבת כרך ד' עמוד קפו, ועמוד תה]. ו איסור רחיצת כל גופו בחמין או בפושרין בשבת, הוא גם לקטן, [ש"ע סי' שלא ס"ט]. אולם אם התינוק נתלכלך, או שהדרך לרוחצו בכל יום, מותר לרוחצו בשבת במים חמים או פושרים, [מג"א תקיא סק"ה]. שאם ירחצוהו בצוננים הרי יבוא לידי חולי, והוא מכלל מצטער. והיינו במים שהוחמו על ידי דוד שמש. אבל במים שהוחמו על ידי בוילר בלאו הכי אסור להשתמש בשבת, כל שהמים חמים בחום שהיד סולדת בהם. ואם אין אפשרות אחרת אפשר להקל גם במים שהוחמו על ידי הבוילר, שהרי אין האיסור אלא מצד פסיק רישיה, וכל פסיק רישיה איסורו מדרבנן אם הוא לא ניחא ליה, ובמקום צער או חולה שרי. ותינוק דינו כחולה. [ילקו"י שבת ג' עמ' קסט]. ז לא ישתטף אדם כל גופו בצונן ויעמוד כנגד המדורה, מפני שהמים שעל גופו מתחממים, והרי הוא כרוחץ כל גופו במים חמים. אבל מותר לרחוץ פניו ידיו ורגליו במים צוננים ולעמוד להתחמם כנגד המדורה. וכן מותר להשתטף בצונן אחר שנתחמם אצל האש. [ויש אומרים שצריך ליזהר שלא לחמם ידיו אצל האש אחר שנטלם, אם לא שמנגבם היטב תחילה. אך אינו מעיקר הדין]. [ילקוט יוסף שבת כרך ד' עמוד סד, ועמוד תד]. ח מותר לייבש את הידים במכונת ייבוש חשמלית, הפועלת מערב שבת, או שהופעלה על ידי גוי לצורכו. וכן מותר להניח ידיו הרטובות כנגד מפזר חום חשמלי, בשבת, ואין בזה משום איסור רחיצה בחמין בשבת. [ילקו"י שבת כרך ד' עמוד סה בהערה]. ט הסובל מכאבי בטן אסור לו למלאת קדרה במים חמים וליתן על בטנו, מחשש שמא ישפכו המים החמים על גופו ויבא לידי איסור רחיצה בחמין בשבת. ואם המים חמים הרבה, אסור לעשות דבר זה אפילו בחול, משום סכנה. אולם מותר לו ליתן בשבת על בטנו בקבוק גומי המלא מים חמים וסגור בפקק היטב, ואין לחוש שמא יפתח הבקבוק ונמצא רוחץ בחמין בשבת. וכן מותר לסגור את הפקק בשבת, ואין לחוש בזה לא משום עשיית כלי, ולא משום איסור רפואה בשבת, ולא משום איסור מוקצה. [ילקו"י שבת כרך ד' עמוד סו]. י מותר לטבול במקוה בשבת במים צוננים, אך יזהר שלא יבא לידי סחיטת השיער, או המגבת. אבל במים פושרים אין להקל לטבול בשבת. ועדיף שלא יטבול בכלל בשבת מאשר יכניס עצמו בחשש איסור שבות בגלל מנהג טוב שאינו חיוב מעיקר ההלכה. ועל כל פנים אין למחות בחזקה ביד המקילים לטבול במים פושרים בשבת. [ילקו"י שבת ד' עמ' סו]. יא אסור להכנס למרחץ בשבת אפילו רק להזיע, אבל אם נכנס למרחץ כדי ליטול משם חפץ מסויים, וכדומה, ואינו מתכוין להזיע, אף אם המרחץ קטן ובודאי יזיע שם, אין בזה איסור, דכיון שאינו מתכוין להזיע לא גזרו בזה חכמים. [ילקו"י שבת כרך ד' עמוד סז]. יב נשים שחל ליל טבילתן בליל שבת, והמים של המקוה חמים, עדיף יותר שתטבול בזמן בין השמשות, דהיינו בתוך י"ג דקות וחצי [בשעות זמניות] מהשקיעה הנראית לנו, [כדעת הגאונים] שכל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בבין השמשות. ואם אי אפשר לה לטבול בבין השמשות, יכולה לטבול גם לאחר מכן במים חמים, ולא תדחה את טבילתה למוצאי שבת משום כך. אלא יכולה לסמוך בשעת הדחק על סברת האחרונים שהתירו לטבול בליל שבת במים חמים, וכל שכן במים פושרים. ואם אפשר טוב שעל כל פנים תטבול בתוך שיעור ג' מיל ורביע, ותסמוך בשעת הדחק על סברת רבינו תם וסיעתו ומרן הש"ע, שעדיין אינו לילה. ותזהר שלא תסחט את שערותיה. ונכון שתמתין מעט קודם שתתנגב, כדי שהמים ינטפו מעליה. ויש מחמירים לומר שאם הגיע זמן טבילתה בחול, ולא טבלה, אין לה לטבול בליל שבת, ומנהגינו להקל בזה כדעת מרן הש"ע. וראה להלן סימן שמ לגבי גזיזת הצפרנים על ידי גוי בשבת. [שבת ד' עמוד סח, ותו]. יג מעיקר ההלכה מותר להתרחץ בשבת בנהר או בים [כשאינו שוחה], ובלבד שיזהר מלטלטל את המים שעליו בכרמלית. ולכן צריך שינגב גופו כשעולה מהנהר. וטוב שימתין עד שהמים שעליו ינטפו, וגם יתנגב בנחת, כדי שלא יבוא לידי איסור סחיטה. ומכל מקום כבר נהגו כל ישראל להמנע מרחיצה בים ובנהר בשבת, מחשש לכמה מכשולים. [ילקו"י שם עמ' סט]. יד יש אומרים שאסור לרחוץ ידיו בסבון בשבת. ויש מתירים וסוברים שאין בזה לא משום ממחק ולא משום ממרח, ולא משום נולד. ולכן במקום צורך, כגון לרופאים או לאחיות המטפלים בחולים, וצריכים לרחוץ ידיהם לאחר גמר הטיפול בחולה, מותר. שכן הוא מעיקר הדין, אחר שכן מבואר להדיא בתשובת הרמב"ם. אבל במקום שאפשר להחמיר, טוב לחוש לסברת החולקים. אולם אין למחות במי שנוהג היתר בדבר אפילו בלא הכרח. ואחינו האשכנזים מחמירים בזה. ועל כל פנים מותר לרחוץ בסבון נוזלי [מי סבון, אמה] בשבת, וכנזכר לעיל. [ילקו"י שבת כרך ד סימן שכו, עמוד ע', ועמוד תד].
קטגוריות