סימן תרעו – סדר הברכות וההדלקה
א המדליק נרות חנוכה, צריך לברך בלילה הראשון ג' ברכות, אשר קדשנו במצותיו וציונו להדליק נר חנוכה, שעשה נסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, ושהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. ובשאר לילות החנוכה מברך שתי ברכות הראשונות בלבד. ואינו מברך שהחיינו אלא בלילה הראשון שזכינו להגיע לזמן הדלקת נרות החנוכה. [ילקו"י מועדים עמ' רכד. יחוה דעת ח"ו סי' מג]. ונתנו המפרשים סימן לסדר ג' הברכות בלילה הראשון, עשה לך "שרף" (לשון שריפה להדליק), ושים אותו על "נס" (שעשה נסים), וראה אותו "וחי" (שהחיינו). [מטה משה (סי' תתקפ). ואליה רבה ואדני פז (סי' תרעו), מועד לכל חי (סי' כז אות נט). ועוד. וראיתי בספר שיחת חולין של ת"ח סוף פרק כז שייחס הרמז הזה לרבי יצחק מוואלוזין, והרב רי"ל מימון בספר תולדות הגר"א (עמוד צה) ייחסו להגר"א. ונעלם מהם שכבר הובא בספר מטה משה וא"ר שקדמו להם].
ב נוסח הברכה הראשונה, "להדליק נר חנוכה", ולא "של" חנוכה. ואם טעה ובירך להדליק נר של חנוכה, יצא. [ילקו"י מועדים עמ' רכה. ואף שהנוסח בגמ' ובראשונים להדליק נר של חנוכה, הנוסח בש"ע "להדליק נר חנוכה". וכן הסכים האר"י ז"ל בשעה"כ. וכ"כ הפר"ח, והגר"א, והלק"ט, כי הוא ר"ת נח"ל, היוצא מפסוק נוצר חסד לאלפים, וכן מפסוק נפשנו חכתה לה'. אבל בשבת נוסח הברכה אקב"ו להדליק נר של שבת. כי נר חנוכה אסור להשתמש לאורה, ולזה אומר נר חנוכה, להורות שהנר אינו כי אם למצות חנוכה, משא"כ נר שבת שאנו משתמשים ונהנים מאורו, זהו הנר המאיר של שבת. ועוד, שבחנוכה אין שום "מעשה" לזכר הנס אלא הנרות. וזהו נ"ח, שהחנוכה היא הנר. משא"כ שבת שיש בו הרבה מצות מעשיות, וראה בחזו"ע הל' חנוכה].
ג בנוסח ברכת שעשה נסים לאבותינו, אין לומר ובזמן הזה, עם ו', אלא בזמן הזה בלא ו'. [ואע"פ שבמחזור ויטרי, ושבולי הלקט, ובסידור הרוקח, כתבו, ובזמן הזה עם ו', לפי שאף בזה"ז מתעורר האור העליון שנעשה הנס על ידו. כבר כתב מרן החיד"א בשו"ת חיים שאל ח"ב (ס"ס י) שאין לחוש לסודות שלא גילה האר"י ז"ל].
ד בברכת שהחיינו יש לומר והגיענו לַזְּמַן הזה, כי הוא הזמן הידוע. [וכ"ה בספר לקט יושר לתלמיד מהרא"י (עמ' קלא). ולא כמ"ש הרב מטה משה (סי' תתקפ) לומר לִזְמַן, הלמד בחיריק, והביאוהו האחרונים, ראה בכה"ח (סי' תרעו אות ו), שאין המנהג כן]. כמו בברכת "שעשה נסים", שאומרים בימים ההם בַּזְּמַן הזה. [כמ"ש היעב"ץ בלוח ארש (סי' קעח עמ' עג), וכ"ה בכל הסידורים].
ה שלושת הברכות הנזכרים לעיל, צריך לאומרם לפני ההדלקה, וכמו שאמרו חז"ל, כל המצוות מברך עליהם עובר לעשייתן. ולא יתחיל להדליק עד שיסיים לברך את כל שלושת הברכות. [ילקו"י מועדים עמ' רכה. וג' הברכות שבלילה הראשון כולם נאמרים קודם ההדלקה, וכ"כ רבינו ירוחם, והרשב"ץ. ובשו"ת מהרי"ל, והרמ"א בהגה, ומהרש"ל, וביוסף אומץ יוזפא. ואף שמנהג ק"ק בית אל אינו כן, אלא אחר ברכת להדליק נר חנוכה מתחילין להדליק, ותוך כדי הדלקה מברך את שאר הברכות, וסמכו על מ"ש הרש"ש, מ"מ אנו אין לנו אלא דעת הפוסקים הנז' לברך כל הברכות קודם ההדלקה. וכמ"ש מרן הב"י (סי' תרעו).].
ו גם גר צדק שמדליק נר חנוכה יכול לברך שעשה נסים "לאבותינו", וכמו שאומר בתפלה אלהי אבותינו וכו', וכן בברכת המזון אומר על שהנחלת לאבותינו, ועוד כיו"ב. [ע"פ המבואר בשו"ת הרמב"ם (סי' מב) שאם רצה לשנות הנוסח ולומר "שעשה נסים עם ישראל", רשאי, ואם לא שינה ואמר "שעשה נסים לאבותינו" אין בכך הפסד כלום, שמאחר שנכנס תחת כנפי השכינה, ונלוה אל עם ישראל, אין שום הפרש בינינו ובינו. ומתני' (פ"ק דביכורים) אליבא דר"מ, ואינה הלכה, אלא כמו שאמרו בירושלמי ביכורים (פ"א ה"ד), ולכן הגר אומר אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו, ושאברהם אבינו הוא אב גם לכל הגרים. וכ"פ הרמב"ם בחיבורו (פ"ד מהל' ביכורים ה"ג). וכבר פסק מרן בש"ע (סי' נג ס"ט). וראה בילקו"י על הל' ברכות השחר סי' מו].
ז אחר שבירך על הדלקת הנרות, לא יפסיק אפילו ברמז עד שיתחיל במצות ההדלקה. ומכל מקום רשאי לרמוז שיביאו לו שמן או גפרור, כיון שהוא צורך ההדלקה, ובדיעבד אפילו הפסיק בדיבור לצורך ההדלקה, אינו חוזר ומברך. [הליכות עולם חלק א' עמוד סח].
ח אחר שהדליק נר אחד מנרות החנוכה, ועדיין לא הדליק את נרות ההידור, טוב להזהר שלא יפסיק בדיבור שאינו מענין ההדלקה. אבל בדיבור שהוא לצורך ההדלקה, כגון לבקש שיביאו לו שמן או גפרור, מותר אפילו לכתחלה, כיון שכבר חלה ברכתו על הנר הראשון. [ילקוט יוסף מועדים שם. הליכות עולם חלק א' עמוד סו].
ט אחר שבירך והדליק נר אחד, אף על פי שהוא עדיין צריך להדליק את נרות ההידור, יש לו לומר את הנוסח של הנרות הללו אנו מדליקים וכו', ויאמר זה לאחר שסילק ידו מהדלקת הנר הראשון, ולא קודם לכן, מפני חשש הפסק.
י אחר שהדליק נר החיוב, מותר אף בשאר לילות, להפסיק לעניית קדיש וקדושה, ולאמן דברכות, ולשאול מפני היראה, ולהשיב מפני הכבוד, אף על פי שעדיין לא הדליק את נרות ההידור. [ילקוט יוסף מועדים עמוד רכו].
יא מנהג טוב לומר אחר הדלקת נר חנוכה "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד", כל המזמור. [ילקוט יוסף מועדים עמוד רכו. מועד לכל חי].
יב אם שכח לברך "להדליק נר חנוכה" ושאר הברכות, קודם ההדלקה, אם אירע כן ביום הראשון, לא יברך ברכת להדליק נר חנוכה. ואם אירע כן ביום השני, או בימים שלאחר מכן, אם נזכר קודם שסיים את הדלקת נרות ההידור של אותו לילה, רשאי לברך "להדליק נר חנוכה" ושאר ברכות ההדלקה, אפילו לא נשאר אלא נר אחד של הידור. [כ"פ בשו"ת הלק"ט, יד אהרן, משנ"ב, בא"ח, וכה"ח. וראה במאור ישראל טבעת המלך על הלכות חנוכה]. אבל אם סיים להדליק את כל נרות ההידור, לא יברך ברכת להדליק נר של חנוכה, ואפילו נזכר בתוך כדי דיבור אחר שסיים הדלקת כל הנרות. ואפילו אם עדיין לא הדליק את נר השמש, לא יברך עוד להדליק נר חנוכה, אבל יוכל לברך ברכת שעשה נסים, ושהחיינו בלילה הראשון בלבד, שהרי הוא רואה את הנרות דולקות, ולא גרע מהרואה את נרות חנוכה של חבירו, והוא לא הדליק, ולא הדליקו עליו בביתו, שצריך לברך שעשה נסים, ושהחיינו בלילה הראשון. [ילקו"י מועדים עמ' רכו, הליכות עולם ח"א (עמ' סז)].
יג מי שלא היה לו שמן אלא לנר אחד, ובירך והדליק, ואחר כך נזדמן לו עוד שמן שיספיק לנרות ההידור, בודאי שאינו רשאי לברך שנית ברכה מיוחדת על הדלקת נרות ההידור, כיון שכבר בירך על המצוה כדת. וכן מי שטעה בלילה השביעי, וכסבור שהוא הלילה הששי, והדליק ששה נרות בברכה, ידליק נר ההידור בלא ברכה. [ז"ל מרן הב"י (ס"ס תערב): כתוב בארחות חיים, מי שלא הדליק נ"ח בלילה השלישי אלא שתי נרות, זה היה מעשה בלוניל והחמירו עליו שידליק מה שהחסיר להדליק, ומיהו א"צ לברך, כי הברכה שהיתה בתחלה, על חיוב כל הנרות נעשית. ע"כ. וכיו"ב כתב בשו"ת פרי הארץ ח"ג (סי' ב), דמי שהיה לו שמן רק לנר אחד, ואחר שבירך והדליק, הביאו לו עוד שמן, ידליק נרות ההידור בלי ברכה, ונסתייע מהפר"ח (ס"ס תערב) במי שטעה בלילה השביעי, וטעה והדליק ששה נרות, ידליק ההידור בלא ברכה].
יד מי ששכח ולא בירך שהחיינו בלילה הראשון על נר חנוכה בשעת ההדלקה, אם נזכר תוך חצי שעה, יברך שהחיינו. אבל אם נזכר רק לאחר חצי שעה מההדלקה, יברך בליל שני בשעת ההדלקה, או תוך חצי שעה להדלקת נר חנוכה. ואם שכח גם אז, יש לו תשלומין כל ימי החנוכה, בשעת ההדלקה או תוך חצי שעה להדלקה, ולא יותר. [ילקו"י מועדים עמוד רכח. יבי"א ח"ד סי' נ סק"ד. וכ"כ הטור (סי' תרעו) בשם הרא"ש. וכ"כ הארחות חיים, ורבינו ישעיה מטראני, ובשבולי הלקט בשם תשו' הגאונים, והריא"ז. וכ"פ מרן בש"ע. וכתב הריטב"א (סוכה מז.), שאפילו פשע ולא בירך שהחיינו בלילה הראשון של סוכות, מברך שהחיינו בשאר ימים, כי זמנו עדיין בכל הרגל. ע"כ. וה"ה בחנוכה. והנה הריטב"א שם הביא שיש מפרשים דהני מילי כשלא נכנס לסוכה עד עתה, אבל אם נכנס שם ולא בירך ביום הראשון, שוב אינו מברך. וכתב על זה, ואינו נכון. עכ"ל. ונראה שה"ה שאין הבדל בזה בין שהדליק נרות חנוכה בלילה הראשון, ושכח לברך שהחיינו, לבין היה בדרך ולא הדליק בלילה הראשון, לעולם מברך שהחיינו בלילה השני].
טו מי שלא היה בביתו בלילה הראשון של חנוכה, והדליקה עליו אשתו, או אחד מבני ביתו, ובירכה כל הברכות, ובא להדליק בלילה השני, יש אומרים שלא יברך שהחיינו. [כ"ד המג"א, ובשיורי כנה"ג, ובשו"ת מהר"ם פרובינצאל, ובשו"ת מעט מים, ובשו"ת אם לבינה]. ויש אומרים שצריך לברך שהחיינו. וכן עיקר. [כ"כ הב"ח, והפר"ח, והא"ר, ובאשל אברהם מבוטשאטש, ובבגדי ישע, ועוד. ואף שבילקו"י מועדים עמ' רכח כתבנו לחוש בזה לסב"ל, עפמ"ש מרן אאמו"ר בירחון קול סיני עמוד 210, וע"פ מה שנתבאר בשו"ת יביע אומר ח"ד חאו"ח סי' נ' אות ד', שיש לחוש לסב"ל גם בברכת שהחיינו, מ"מ בחזו"ע הלכות חנוכה כתב, שהעיקר לדינא שיכול לברך שהחיינו, שיש כאן ספק ספיקא, דשמא הלכה כהסוברים שמברך על הראיה שעשה נסים ושהחיינו, אפילו מדליקים עליו בביתו, ושמא כמ"ש הפר"ח, שאפילו להחולקים כשידליק צריך לברך גם שהחיינו. וכ"ש שיש אומרים שבברכת שהחיינו לא אמרינן סב"ל].
טז מי שקנה בליל שני של חנוכה מנורת כסף חדשה, ושמח בה, אין לו לברך ברכת "שהחיינו" בעת ההדלקה, דאף אם מברכים על כלים חדשים, אין זה אלא בשעת הקנין, ואין להפסיק בין הברכה להדלקה. אלא אם יש לו מנורה חדשה כדאי להביאה בלילה הראשון של חנוכה, וכשמברך שהחיינו יכוין לפוטרה. [ילקו"י מועדים עמ' רכט. יבי"א ח"ד סי' כד סק"י. וכתב במטה משה (סי' תתקפט), מורי מהרש"ל קנה לו מנורת כסף, ובליל ב' של חנוכה התחיל להדליק בה, ובירך להדליק ושעשה נסים ושהחיינו, ואף שהרא"ש והטור כתבו, שבשעת קנין יש לו לברך שהחיינו, מ"מ היה ניחא לו להסדיר ברכת שהחיינו עם ב' הברכות של חנוכה, כמו שמסדירין ברכת שהחיינו בקידוש שאומרים בסוכה. ע"כ. אולם יש להעיר בזה מחשש הפסק בין ברכת להדליק להדלקה. וכ"כ בהליכות שלמה (עמ' שח), שאין נוהגים כהרש"ל].
יז כשם שבכל המצוות אין ברכות מעכבות, הוא הדין לגבי נר חנוכה, שאם הדליק נר חנוכה, ולא בירך כלל, יצא ידי חובה, ואינו רשאי לכבות הנרות ולחזור ולהדליק בברכה. [לאפוקי ממ"ש היעב"ץ במור וקציעה (ס"ס תרעב) וז"ל: שבמצות נר חנוכה ודאי שברכתה מעכבת לפי שכל עיקרה לפרסומי ניסא, וכי מדליק בלא ברכה לאו מידי עביד, שהרואה אומר לצורכו הוא דמדליק לה. ע"כ. ובמחכ"ת ליתא, אלא גם דין נר חנוכה כדין כל המצות, שאם לא בירך יצא. חזון עובדיה על הלכות חנוכה].
יח יש אומרים שצריך לומר "הנרות הללו וכו'" קודם שיברך ברכת "שעשה נסים", אולם אין זה נכון להפסיק בין הברכות, אלא יאמר כן אחר כל הברכות ואחר שהדליק נר אחד, וכמבואר. ואחר כך יאמר מזמור שיר חנוכת הבית וכו'. [במס' סופרים (פ"כ ה"ו) איתא: שאומר "הנרות הללו" וכו', קודם שעשה נסים ושהחיינו. וכתב החיד"א בספר ככר לאדן (דף קכה.), שצריך לתקן הלשון, שמברך שעשה נסים ושהחיינו, ואח"כ אומר הנרות הללו וכו', וכמ"ש הטוש"ע (סי' תרעו). ובספרו כסא רחמים שם כתב בשם הרב נחלת יעקב אהא דמסכת סופרים דלאו דוקא הוא, וכ"פ הפר"ח].
יט כשמדליק הנר בלילה הראשון, ידליק את הקיצוני מימין, הרחוק ביותר מהפתח, ובלילה השני ידליק הנר (הנוסף) החדש תחלה, ואחר כך הנר שהודלק אתמול, וסדר ההדלקה משמאל לימין, (כסדר כתיבת אנגלית וצרפתית). וכן בלילה השלישי יתחיל בנר החדש, הקרוב לפתח, ואחר כך הנר של אתמול, ואחר כך הנר של שלשום, וכן על זה הדרך מידי יום ביומו, עד שבליל שמיני ידליק תחלה הנר הסמוך ממש לפתח, שהוא הקיצוני משמאל, וממשיך להדליק משמאל לימין, ויסיים בנר שהודלק הראשון, ונמצא שתמיד מברך על הנר הנוסף, כי בתוספת הימים נתווסף הנס, וכן המנהג. [ילקו"י מועדים עמ' רכט. וכ"כ מרן בש"ע (סי' תרעו ס"ה). וכ"ד האר"י בשעה"כ (דף קח ע"ג). וכל פינות שאתה פונה לא יהיו אלא דרך ימין. ובתרומת הדשן הביא שבני אוסטרייך מתחילים מצד ימין כדרך שאנו כותבים. וכ"כ הלבוש, ובשו"ת פנים מאירות, והגר"א. אבל הפר"ח (סי' תרעו ס"ה) כתב, שהוא פירוש משובש, והעיקר כמרן הש"ע. וכן העלה הגאון באר שבע סוטה (טו:). וכן הסכים בנזירות שמשון שם. וכ"פ בשו"ת חתם סופר (חאו"ח סי' קפז), וכן המנהג].
כ אם אין מזוזה בימין הפתח, שאז מניח את החנוכיה מימין הפתח, יעשה להיפך, שבליל ראשון מדליק את הנר הקרוב לפתח, ובליל שני ידליק הנר החדש שבצדו ואח"כ פונה לימין וידליק הנר שהדליק אתמול. וכן על זה הדרך. [כן כתבו האחרונים. וכן פסק בבן איש חי].
כא כשבעל הבית נאלץ להיעדר מביתו, וממנה שליח להדליק בשבילו נרות חנוכה בביתו, יש לשליח לברך כנוסח הרגיל "להדליק נר חנוכה", ואם השליח בירך "על הדלקת נר חנוכה", יש לו על מה לסמוך, וכמו שנתבאר לעיל, שהרי אפילו מי שטעה ובירך "על הדלקת נרות חנוכה" יוצא ידי חובה. [ילקוט יוסף מועדים עמ' רל. יחוה דעת ח"ו סי' מד]